פייזר היתה פה הרבה לפני הקורונה

מאת: מירב סבר

הפחד האולטימטיבי של גורמי רפואה רבים ואנשים בקבוצות הסיכון, היה תרחיש האימה בו נקלע חלילה למצב אפוקליפטי של ערבוב בין הקורונה למחלות החורף הרבות הפוקדות אותנו מדיי שנה בדייקנות ומבלי להתעצל.

הקשב של הציבור נמצא עמוק בתוך הנגיף שהגיע ממדינת מלוכסני העיניים, איך גורמים לאנשים, לצאת לרגע מהמרוץ לחיסון הנכסף נגד הקורונה, להתחסן ולהתמגן גם נגד דלקת ראות? כיצד ניתן להעלות למודעות את התובנה שאורחי החורף היקרים לא מתכוונים  לוותר על הביקור הפעם ולא מעניין אותם שאיזה נגיף מסתורי מנסה לגנוב להם את הכתר.

כשישבתי על האסטרטגיה לקמפיין, אותו עיצב בכישרון רב סטודיו "סגנון",  הבנתי שנקודת הכאב חייבת לכלול בתוכה את תרחיש הסיוטים הניצב במוחו של קהל היעד, החשש מפני מיקס מסוכן של קורונה עם מחלות רקע.

אבל כפי שאתם בטח יודעים, הפחדות בוטות מדיי אינן עובדות. מסר ישיר, אינו מתעכל כראוי. לשם כך, בכתיבת הבודי טקסט לא השתמשתי במילה קורונה. לא זרקנו ללקוח הפוטנציאלי בפרצוף את הפחד הכי נוכח שלו לחלות בקוביד 19. בדיוק לשם כך  עמדו לצידי עזרים, איתם פתחתי את המסר: "מסכה, אלכוהג'ל, שמירת מרחק, בחורף הזה יש לכם מספיק צרות על הראש", הבחירה בדרך העקיפה גרמה  לקורא  להבין  לבד את הקשר בינם לבין הסיכוי שלו להסתבך ולחלות בכמה סוגי מחלות.

ואיך אפשר בלי קריצת הומור קטנה ושלוש נקודות שישאירו חומר למחשבה….

דווקא בכותרת, ראש הנקרא, הבחירה שלי הייתה בנגיעת הומור קלילה ששילבה דו משמעות והסתנכרה עם הוויז'ואל של האדם הקשיש בעל המבע המוטרד התופס את מצחו בידו ומנסה להחזיק ראש בכל הוראות ההגנה שעוטפות אותו.

"עם יד על המצח…

זה הדבר האחרון שאתם צריכים…"

פנייה ישירה, בגובה העיניים, היושבת בבסיס התובנה שעם יד על הלב… (והמצח) בשנה עמוסה כל כך באירועים רפואיים,  הדבר האחרון שרק חסר לכם  הוא חגיגה של דלקת ראות…

הבשורה: הפתרון לכאב זמין, החיסון נגד דלקת  ריאות נגיש ומחכה לכם במוקדים השונים. על ידי צעד פשוט אתם יכולים  לנטרל את החשש הכי גדול שלכם ולהוריד מעצמכם כאב ראש רציני…

תודה לסטודיו סגנון שהיו שותפים בכישרון ובחן לכל התהליך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *